שומרוני ושות' רואי חשבון

שאלה

 

שני שותפים הקימו שותפות חדשה. האחד מהם שכיר בעבר והשני עצמאי בתחום השיפוצים. מזה שנים רבות התאחדו בשותפות על מנת לקבל עבודה ממשרד הביטחון בשיזפון. העבודה תימשך כשנתיים. שניהם תושבי פרדסיה, כלומר, מקום מגוריהם עולה על 100 ק"מ. הם שוכרים דירה באילת למגורים להם ושני עובדים המגיעים עימם.

האם ניתן לאשר הוצאות אש"ל עפ"י התקנות? כמו כן, כיצד יש לחשב את ההוצאות המוכרות למימון שהיית העובדים? האם כיוון שהעבודה מתמשכת לא יראו בשיזפון מקום עיסוק קבוע? יש לציין כי המשפחות נשארות בפרדסיה והשהייה באילת הינה 5 ימים בשבוע.

 

תשובה

 

א. תקנה 3 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות) התשל"ב- 1972 (להלן : "התקנות" ), אשר דנה בניכוי הוצאות אשל מתירה ניכוי הוצאות אשל כדלקמן:  "יותרו בניכוי הוצאות אש"ל ליחיד, שאינו עוסק חוץ, אם הוצאו בעת שהותו מחוץ לתחום הישוב שבו מצוי מקום מגוריו הקבוע ומחוץ לתחום הישוב שבו מצוי מקום עיסוקו העיקרי." 

לעניין מקום המגורים – מאחר שמשפחות השותפים ועובדיהם גרות מחוץ לתחום הישוב בו מבוצעת העבודה ומאחר שמדי סוף שבוע חוזרים השותפים ועובדיהם למשפחותיהם ומכיוון שחזקה היא שמקום מגוריו של אדם הינו בהכרח בחיק משפחתו , הרי שניתן להסיק מכך שמקום המגורים של השותפים ועובדיהם הינו מרכז הארץ ולא אילת. לעניין מקום העיסוק העיקרי - לפי מהות עיסוקם של השותפים ועובדיהם , בעת ביצוע עבודתם הם אינם נמצאים מחוץ לתחום הישוב שבו מצוי מקום העיסוק העיקרי שלהם , כלומר אין הם עומדים בתנאי של שהות מחוץ למקום העיסוק העיקרי. 

המסקנה העולה מהאמור לעיל היא שהוצאות האש"ל ע"פ התקנה הנ"ל לא יותרו בניכוי. לעניין זה ראוי לציין כי סכומי האש"ל ע"פ תקנה זו לא עודכנו מאז שנת 1985 והסכומים הניתנים לניכוי אצל מי שעומד בתנאים שבתקנות הם כדלקמן:

 ארוחת בוקר 1.00 ₪

 ארוחת צהריים 3.00 ₪

 ארוחת ערב 1.00 ₪

 

ב. תקנה 2(2א) לתקנות מתירה ניכוי הוצאות לינה (וארוחת בוקר) בהתאם לאמור להלן:

"הוצאות לינה שהוציא נישום בישראל או באזור, ובלבד שהסכום המותר בניכוי אינו עולה על הסכומים הנקובים בפסקה (2)(ב)(1)(ב) כשהוא מחושב בשקלים חדשים לפי השער היציג של הדולר כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה, ואולם הוצאות שהוציא נישום ללינה במקום המרוחק פחות מ-100 קילומטרים ממקום מגוריו או ממקום עיסוקו העיקרי, לא יותרו בניכוי, זולת אם שוכנע פקיד השומה שהלינה הייתה הכרחית לייצור ההכנסה של הנישום." 

לפי האמור הוצאות לינה בתפקיד (עד לתקרה של 170$ ליום לאדם) של השותפים ועובדיהם לרבות הוצאות השכרת הדירה באילת יותרו בניכוי אם הלינה נעשתה במרחק של 100 ק"מ ומעלה ממקום העיסוק הקבוע של השותפים ועובדיהם ובכפוף לכך שההוצאות עומדות במגבלות הכלליות לניכוי הוצאות אשר בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 קרי: הוצאו בייצור ההכנסה, אינן הוצאות מעורבות, אינן עולות על הדרוש וכו'. מאחר שלפי נתוני השאלה לינת השותפים ועובדיהם אינה עומדת בתנאי של המרחק המזערי ממקום העיסוק הקבוע, הרי שלכאורה, ההוצאות בגינה לא יותרו בניכוי .

 כחריג לכלל הנ"ל מאפשרת התקנה ניכוי הוצאות לינה במקום המרוחק פחות מ-100 קילומטרים ממקום המגורים או ממקום העיסוק העיקרי ובלבד שפקיד השומה ישוכנע שהלינה הכרחית לייצור ההכנסה .

שכנוע פקיד השומה בהכרחיות הוצאה אינו נדרש בדרך כלל כתנאי להתרתה. במקרה הנידון , נטל השכנוע מוטל על כתפי השותפים מאחר שאין הם עומדים בתנאי המרחק המזערי כמוגדר בתקנה. לפיכך על השותפים לשכנע את פקיד השומה כדלקמן:

1. מקום מגוריהם הקבוע של השותפים ועובדיהם במרכז הארץ בחיק משפחותיהם.

2. ככלל אין לאדם יותר ממקום מגורים אחד.

3. לא ניתן לבצע את העבודה ללא לינה בסמוך למקום ביצועה.

4. מטרת שכירת הדירה היא לינה לצורך ביצוע העבודה.

5. המסקנה המתבקשת היא שהוצאות הלינה הכרחיות לייצור ההכנסה. 

 

אם תצלח מלאכת השכנוע של השותפים , הוצאות שכירת הדירה יותרו בניכוי, בכפוף למגבלות שבתקנה.